התיחסות הפורום לטענות הרשויות הבדואיות על הסכם הפשרה

בעקבות הכתבה בדה מרקר, חשוב לנו להבהיר:

אנו, חברי פורום תושבי ירוחם למען צדק חלוקתי ותכנון אזורי, התארגנות התנדבותית ובלתי תלויה, שואפים לחלוקה צודקת של הכנסות ארנונה ממתקנים לאומיים באזורנו, בין כל הרשויות הנוגעות בדבר.

אנו תומכים בחלוקה צודקת יותר של הכנסות מארנונה ממתקנים לאומיים, המועברות היום למ.א. רמת נגב, חלוקה שתעשה צדק גם עם הרשויות הבדואיות בנגב ותקדם שוויון הזדמנויות אמיתי לכלל תושבי האזור.

המדינה החליטה על המיקום של מתקנים אלו (בעיקר בסיסי צה"ל ומתקני אנרגיה) וכתוצאה מכך, למי אותם מתקנים ישלמו ארנונה – כלומר איזו רשות מקומית/מועצה אזורית תיהנה מההכנסות הללו ואלו לא ייהנו.

החלטות אלו התקבלו לפני שנים רבות, במציאות שונה מאוד מהיום, ויצרו מצב בו רשות אחת מתעשרת ורשות אחרת, שכנה, נמצאת חסרה. המצב השונה היום מציב למדינה ולכולנו אתגר של חשיבה חדשה על חלוקת הנכסים הלאומיים בין הרשויות. חלוקה אחרת, צודקת יותר, יש בכוחה לצמצם פערים חברתיים-כלכליים בין הרשויות השונות. זו מטרה חשובה למדינת ישראל, הידועה בגודל הפערים החברתיים-כלכליים שבה מבין מדינות המערב (שניה אחרי ארה"ב). פערים אלו מסכנים את חוסנה של המדינה וצמצומם ייטיב עם כלל האוכלוסיה במדינה ויחזק אותה. זה חייב להיות אינטרס לאומי. אכן שר הפנים גדעון סער הצהיר שבכוונתו להגשים מטרה זו – צמצום פערים באמצעות חלוקה מחדש של נכסי קרקע והכנסות מארנונה שאינה ממגורים בין רשויות. והוא אכן פועל בכיוון – על ידי הקמת ועדות חקירה לצורך הנושא ברחבי המדינה, ואף חתם על כמה הסכמות שהעבירו קרקעות ו/או הכנסות מרשות לרשות. כפורום של תושבי ירוחם, אנו מחזקים את ידו במהלכים שהוא מקדם למען השגת המטרה החשובה.
בכתבה נפלו כמה אי-דיוקים במספרים: משרד הפנים  קובע שלמ.א. רמת נגב עודפי הכנסות מארנונה שאינה ממגורים בסך 24 מיליון ש"ח בשנה (כלומר, הכנסות לאחר ניכוי הוצאות המועצה, שהיא הגדולה בשטחה במדינה – 21% מקרקעות מדינת ישראל).

ההסכם שנחתם בין רמת נגב לבין ירוחם מתייחס בעיקר להכנסות עתידיות של רמת נגב מעיר הבהדי"ם והעברת הקרקע עצמה של עיר הבה"דים לתחום השיפוט של ירוחם, המרוחקת 7 דקות נסיעה ממנה.

ההסכם התבסס על ההכרה של כל הצדדים, שיש להתחלק בהכנסות מארנונה של מתקנים לאומיים בצורה הוגנת יותר, גם עם המועצות הבדואיות. בכל מקרה אין הכנסות עתידיות אלו חלק מה-8 מליון ש"ח שצויינו בכתבה. גם הסכום של 2.5 מיליון ש"ח שמ.א. רמת נגב הסכימה להעביר למצפה רמון, הינם כעשירית בלבד מכלל עודפי ההכנסות ממתקנים לאומיים, מהן נהנית רמת נגב.

ההסכמים עם ירוחם ועם מצפה רמון אינם באים ואינם צריכים לבוא על חשבון הרשויות האחרות, בדואיות ויהודיות.

ברור לנו, כתושבי ירוחם ושכנים של היישוב הלא-מוכר רחמה, שמה שטוב לשכנינו הבדואים יהיה טוב גם לנו, וטוב למדינה.

חשוב מאוד לקיים דיון ענייני ומעמיק בסוגיה זו, המשפיעה על עתידנו ועתיד ילדינו בצורה ישירה.

אנו מתקרבים לשנת שמיטה. רעיון השמיטה מאתגר אותנו לחשוב מחדש על השאלה: למי שייכת האדמה הזו? למי שייכות קרקעות המדינה ונכסיה? וכיצד ניתן בחשיבה רעננה להשתמש בחלוקה אחרת, צודקת יותר, של הקרקע וההכנסות ממנה כדי לקידום שוויון הזדמנויות אמיתי בין כל תושבי המדינה.