עודף הכנסות רמת נגב

נתוני משרד הפנים מראים:  המועצה האזורית רמת נגב היא בין ארבע הרשויות בעלות עודף ההכנסות הגדול ביותר ביחס לצרכים

באתר משרד הפנים מופיע הסבר לגבי חישוב תקציב האיזון לרשויות המקומיות.

 מתוך דברי ההסבר באתר:

מענק האיזון נקבע על פי מודל – החל משנת 2004 נוסחת המודל מתבצעת בהתאם להמלצות ועדת גדיש שאומצו ע"י הממשלה. על פי מודל זה נקבעת ההוצאה הנורמטיבית של הרשות בהתאם למאפייניה השונים, במקביל מחושבת ההכנסה בפועל של הרשות בהתאם לנתוניה הספציפיים (או הכנסה מינימאלית נדרשת). הפער בין ההוצאה הנורמטיבית להכנסה בפועל מהווה את מענק האיזון הראשוני לנפש

התחשיב המלא מורכב למדי. צירפנו אותו בנספח. הנה מהלך החישוב במילים פשוטות:

  1. משרד הפנים מחשב באמצעות הנוסחה כמה כסף דרוש לכל אחת מהרשויות המקומיות על מנת לתת שירות נורמטיבי לתושביה. הנוסחה לוקחת בחשבון את כל המשתנים הבאים בחשבון: גודל היישוב, מצב סוציואקונומי, פערים באוכלוסייה בתוך היישוב, אחוז הילדים ביישוב (אחוז ילדים גבוה מחייב הוצאה מוגברת לחינוך), אחוז הזקנים ביישוב, אחוז העולים ביישוב. עבור מועצות אזוריות המפתח הבסיסי גבוה הרבה יותר ובנוסף נלקחים בחשבון גם מספר היישובים במועצה והמרחקים בין היישובים.
  1. כעת מחשבים כמה כסף הרשות מכניסה מארנונה (כמה אמורה לגבות) ויתר מקורות ההכנסה.
  1. באופן אידאלי אמור להיות איזון והרשות אמורה להכניס בדיוק את הסכום הנדרש לה להוצאה. אבל בפועל יש רשויות מתועדפות שהמדינה חילקה להם קלפים טובים יותר. ההכנסות של הרשויות המתועדפות גבוהות מההוצאה הנורמטיבית והן נותרות עם עודף תקציבי המאפשר להן להרעיף על תושביהן עוד חינוך, העשרה, תרבות ועוד. מצד שני יש רשויות מוחלשות שהמדינה חילקה להן קלפים טובים פחות וההכנסות שלהן נמוכות מההוצאה הנורמטיבית.
  1. הפער עבור הרשויות המוחלשות בין ההוצאה הנורמטיבית לבין ההכנסות הוא תקציב המודל.
  1. אבל למדינת ישראל אין מספיק כסף לתת לכל אחד כמה שהוא באמת צריך, אז תקציב האיזון בפועל נמוך בכ-13% מהמודל.

וכעת, מה קורה אצל שתי הרשויות המעניינות אותנו – ירוחם ורמת נגב

 

רצ"ב בנספח נתוני תקציב האיזון לשנת 2012 (באתר מופיעים גם נתוני 2013 אבל שם הושמטו נתוני הרשויות המתועדפות, לכן לקחנו את נתוני 2012 שחושפים את נתוני כל הרשויות):

  • רמת נגב נהנית מעודף הכנסה של 23,728,000 ₪ בשנה. שימו לב. זה כבר אחרי שלוקחים בחשבון את המרחקים הגדולים בין היישובים במועצה, את מספר היישובים ועוד. כל ההוצאות הללו נלקחו בחשבון בנוסחה, וגם אחריהן רמת נגב נשארת עם עודף של קרוב ל- 24 מיליון שקל בהם היא משתמשת להרעיף מכל טוב על תושביה, לתקצב כל מיני פונקציות, להשקיע בתכנון ופיתוח ועוד ועוד.
  • ירוחם, לעומת זאת סובלת מחוסר הכנסה של 17,288,000 ₪ בשנה. בפועל לחוסר הזה מצטרף חוסר מובנה גדול נוסף במקורות תקציביים הנובע מנתוני בסיס, עומס מלוות ועוד, וזאת למרות התנהלות תקציבית תקינה של הרשות המקומית (יש על כך דוח מפורט של רואה חשבון המופיע באתר וועדת הגבולות וההכנסות).

יתרה מכך, כשמחלקים את העודף התקציבי של הרשויות המתועדפות במספר התושבים (הטבלה המלאה בנספח) עולה שמועצה אזורית רמת נגב היא אחת מארבע הרשויות בעלות העודף התקציבי לתושב מעבר להוצאה הנורמטיבית הנדרשת (אחרי תמר, כפר שמריהו וסביון).

באיזו מן מדינה אנו חיים בה המושג 'שוויון הזדמנויות' הופך לבדיחה עצובה? שתי רשויות סמוכות זו לזו. האחת נהנית מהכנסות ממתקנים לאומיים  המביאים אותה לעודף גדול בהכנסות מעבר לצרכים שלה, והשנייה לא נהנית מכל הכנסה מאותם מתקנים לאומיים (גם אלה שממש צמודי דופן אליה!), וסובלת ממחסור מובנה בהכנסות ומתלות בלתי פוסקת בשלטון המרכזי שברצותו מרחיב וברצותו מקצר ומקצץ.

ירוחם נאבקת לקבל שטחים והכנסות שהמדינה העניקה למועצה האזורית רמת נגב לא סתם כי נוח להיטפל לשכנים. מדובר ברשות מתועדפת לעומת ירוחם שהיא רשות מוחלשת. ורמת נגב היא לא סתם רשות מתועדפת אלא אחת מהרשויות המתועדפות ביותר בארץ. מישהו חילק את הקלפים באופן מאוד מאוד לא שוויוני. הגיע הזמן לחלק אותם מחדש בצורה הוגנת. שרטוט מחדש של הגבולות ישים קץ לחוסר הצדק הזה.

פורום תושבי ירוחם לצדק חלוקתי ותכנון אזורי

אוקטובר 2013

מודעות פרסומת