כאן המקום להביע דעה ולשאול שאלות.

4 מחשבות על “תגובות ודיונים

  1. נראה שמקימי האתר הקוראים לצדק חלוקתי כלל לא קראו את המאמרים אותם הניחו ברשת. ראה למשל את המאמר "חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות" המדבר על צדק חלוקתי מעמוד 26 ואילך – הוא דווקא לא מסכים עם האמירה כי יש צורך לחלק את הארנונה אלא פונה לממשלה לדאוג לחלק אחרת את העוגה.
    כל זאת מתוך הבנה כי למועצה אזורית יש תפקיד אזורי ויש לה הוצאות הנגזרות מכך – שמירה על שטחים פתוחים, איכות סביבה, וכו' לעומת מועצה מקומית שאמורה לייצר את כוח הייצור והמסחר האזוריים. אין היגיון להפוך את ירוחם למועצה אזורית, ולחלק לה ארנונה שאיננה שייכת לה מתוקף היותה מועצה מקומית. אם יש קושי למועצה כזו או אחרת לעמוד על הרגליים באופן עצמאי על המדינה לבחון כיצד היא יכולה לעזור לה. אין לחשוב כיצד להעביר אליה את המשאבים של רשות אחרת ותחום אחריותה. זה נשמע מכאן כאילו מועצה אזורית רמת נגב יוצרת אי שוויון ומופגן בהתנהלותה, אלא כשלמעשה היא משמשת בתפקידה כמועצה אזורית.
    ירוחם כעיר צריכה לחשוב כיצד היא מייצרת מקומות תעסוקה, ייצור ומסחר מספקים ואטרקטיביים כך שתושבי האזור כולו כולל רמת נגב יגיעו אליה כדי לעשות קניות ולקבל שירותים ולא יסעו לבאר שבע לשם כך. כך תוכל לבסס את מקומה כעיר ולהגדיל את ההכנסה השוטפת שלה. מעבר לכך עליה לשאול האם הממשלה מתקצבת אותה כראוי ביחס למשאבים שיש לה, האם הממשלה, ולא האזור) מייצרת איזון נכון בתקציב.
    בנוסף, יש חוסר דיוק בעמוד הבית של האתר. הם כותבים כי מספר התושבים בירוחם כפול כמעט מזה שברמת נגב אלא שזה לא נכון כלל: במועצה אזורית רמת נגב ישנם כ6000 תושבים לעומת 8000 בלבד בירוחם.
    מציע לחשוב שנית על חלוקת המשאבים, לנסות לחשוב כיצד הרשות המקומית משרתת את הסיבה לטובתה הוקמה, לשאול האם הממשלה, ברמה הארצית ולא האזורית, מתקצבת את הרשות באופן נכון ומתאים ביחס למשאבים שיש בה ולא לגזול משאבים ממקורות אזוריים, כך שכל האזור ירד לטמיון.

    1. שלום
      שמחתי לראות את תגובתך העניינית

      באופן אישי (בפניה זו אני לא מיצג עמדה רישמית של הפורום) אני לא מסכים לטענות, כרגע אכתוב רק כמה נקודות בודדות :

      המסמך "חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות" מכיל מגוון גדול של דעות, גם בעל הדעה שעליה הצבעת טוען במפורש שיש צורך בפתרון של חלוקת הכנסות מאזורי תעשיה ובאופן כללי הוא מתיחס למצב הכללי במדינה, הפער השורר בין רמת נגב לירוחם קיצוני הרבה יותר מהמקרים הרגילים ואין מדובר בו על הכנסות מאזורי תעשיה אלה על הכנסות מבסיסים ויש שוני בין המקרים.

      בדו"ח מבקר המדינה המופיע באתר ישנה קביעה מפורשת שאין מניעה שמועצה מקומית תנהל שטחים גדולים.

      אשמח אם תראה מהיכן אתה לוקח את הנתונים על כמות האוכלוסיה, נתוני הלמ"ס שידועים לי מראים שהיחס הוא בסביביות 9000/5000 תלוי באיזו שנה בודקים
      בפועל רמת נגב נהנית מעודף תקציבי גדול גם לאחר התחשבות בשיקולים של פיזור אוכלוסיה לעומת ירוחם שסובלת מגירעון תקציבי מובנה, ההכנסות מבסיסי הצבא באזור רק הלכו וגדלו עם השנים ללא פרופורציות לגודל אוכלוסית רמת נגב וכעת שר הפנים החליט שהמצב שנוצר מצריך כינוס וועדה שתבחן את החלוקה מחדש, אנו תומכים במהלך. זה לא ראלי לצפות לפתרון שונה מצד משרד הפנים, מענקי האיזון רק הולכים ומתצמצמים.
      גם לאחר חלוקת הגבולות מחדש רמת נגב עתידה להשאר עם הכנסות מבסיסים שיאפשרו לה לספק את צרכיה ולהתפתח.
      כרגע מועצת רמת נגב עושה ככל יכולתה לשמר מצב לא שיוויוני זה ועל כך טענותינו (אשמח להרחיב בנושא אם תהיה מעונין)

      1. תודה על התגובה.
        ראשית, בהחלט יש מספר דעות שם במסמך, אך אתם בחרתם לשים בפרונט דעות כאלו ולא דעות אחרות. הדעה עליה הצבעתי וזו שאחריה מדברת על צדק חלוקתי שאיננו צריך להגיע מה'אזור' אלא מהממשלה. בטענה זו על פי הבנתי חלוקת משאבי האזור תגרור אחריה אי שוויון וחוסר איזון באזור כולו ולא רק בירוחם. ובאמת בעיניי אין שום היגיון בניסיון להאשים מועצה אזורית בקשיים של מועצה אחרת. באופן אישי אני יכול לומר לך כי מועצה אזורית גליל תחתון למשל היא מועצה בעלת תקציבים דלים בעיקר בשל ניהול כושל, היא יושבת לצד מועצה בעלת אמצעים רבים, מועצת עמק יזרעאל – יחד עם זאת מעולם לא עלה על דעת מועצת גליל תחתון להאשים את מועצת עמק יזרעאל בבעיותיה או לפתור לה אותן – לשם כך קיימת ממשלה.
        שנית, דו"ח מבקר המדינה יכול להמליץ על מה שהוא רוצה אך אין הוא מחייב דבר ובהחלט איננו בעל מקצוע בגיאוגרפיה עירונית וכלכלית – הוא יכול להמליץ ברמה המשפטית מה נכון משפטית. הדבר דומה לכך שיבוא מהנדס מכונות וימליץ לחקלאי מתי ומה לזרוע בשדה בעזרת טרקטור שהוא תכנת.
        שלישית, על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2011 ישנם בירוחם 8.3 אלף בני אדם לעומת 5.1 אלף במועצה רמת נגב. (אני מניח שהנתונים השתנו מעט מאז – ראה נתונים בקובץ מצורף).
        לגבי הטענה האחרונה שלך בעניין הבסיסים והתרחבותן – אכן זכותה של ממשלה, ומשרד הפנים, להרחיב את האחריות המוניציפלית של רשות מקומית זו או אחרת כדי לנסות ולהגדיל את ההכנסות עבור רשות כזו או אחרת. נראה לי שעד שזה לא קורה, לנסות ולהעמיד את המצב כך שהתקציב של ירוחם נלקח על ידי רמת נגב כאילו יש כאן איזה רצון לדרוך על מועצה זו או אחרת, ובכלל להעמיד את אלו מול אלו – מדוע? האם אין זה הגיוני וקבוע מראש כי מועצה אזורית מכלילה בתוכה שטחים פתוח וכפרי בתחומה ודואגת לקיומן ומועצה מקומית ועיירות תוחמות את השטח העירוני? מדוע להעמיד את אלו מול אלו במקום להציב את הבעיה בחוק. האם ההצעה להרחיב את היריעה של אחריות המועצה לא תגרור אחריה תקדימים נוספים מעיין אלו? מתי תוכל לקבוע שיש 'צדק חלוקתי' ומתי לא? האם מועצת ירוחם צריכה להיות אחראית לדעתך על כל השטח מדימונה ועד מרחב עם וממפעלי אורון ועד צומת הנגב – מהו הגבול וכיצד תקבע אותו?
        מה שאני מציע הוא בסך הכל שלא להעמיד מועצה כזו מול אחרת כאילו שם טמון הבעיה והפתרון – מאמין כי זה התפקיד של החוק והמדינה לייצר שוויון, בו אני מאמין בכל ליבי, לכל אזרחי המדינה, אך הדברים צריכים להיות באופן אחיד וברור, ייתכן והחוק או ההחלטה של משרד הפנים צריך להשתנות בשל קריטריונים כאלו ואחרים אלא שאין זה יכול להיות ברמה המקומית אלא יש לבחון את ההשלכות של חוק מעיין זה על שאר הרשויות המקומיות בארץ.

        אשמח לשמוע מדוע אתה מסיק שרמת נגב משמרת 'אי שוויון'.

        1. שלום אלנתן
          גם המאמר השני שדיברת עליו תומך בתיקון גבולות לצורך תיקון עיוותים. הקמת ועדה לשינויי גבולות זהו דבר שבשגרה במשרד הפנים, מפני אלו תקדימים יש לחשוש ?
          מבקר המדינה קבע כבר בשנת 2000 שאין צדק בחלוקה הנוכחית, אני מאמין שכל אחד שישווה נתונים יגיע גם למסקנה הזאת. כיום לרמת נגב עודף הכנסות של 23.4 מליון ₪ (לאחר התחשבות בצרכיה כמועצה אזורית) , איך תיקון גבולות יגרום ל"חוסר איזון ואי שיוויון באזור כולו" ?
          חשוב להדגיש שמדובר בהכנסות מבסיסים שאותם המדינה יזמה ומימנה. יתרה מכך, בסיסי צבא לא היו אמורים לשלם ארנונה, החיוב שלהם נוצר רק על מנת לתמוך ב"ערי עולים", בפועל ירוחם ומצפה קלטו את העליה ורמת נגב את הכספים (ראה דו"ח המבקר).
          חוות הדעת הטוענת שרשות מקומית יכולה לנהל שטחים פתוחים היא של דוד כהן, ממונה על מחוז דרום במשרד הפנים, והיא הובאה מטעם מוסדות התכנון בפני הוועדה לחקירת גבולות באר שבע, ירוחם, שגב שלום, בני שמעון, מרחבים, רמת נגב, וכך היא מובאת בדו"ח הוועדה :
          "איו מניעה ביצירת ישוב עירוני עם היקף שטחים גדול ולאחרונה אף היו מספר תקדימים לכך. העמדה העקרונית שהביע בסוגיה זו היא שאין עדיפות למועצה אזורית בטיפול בשטח הפתוח ולכן ניתן לצרף שטחים בהיקף גדול כולל גם שטחים פתוחים כמו רכס ירוחם לרשות עירונית גם אם היא לא ערוכה לטפל בשלב זה בשטחים בעלי מאפיינים כאלה."
          לגבי החלוקה המסורתית של מועצה אזורית ומקומית :
          תקן אותי אם אני טועה, אבל אני לא מכיר שום פעילות של מועצת רמת נגב בשטחים המבוקשים ע"י ירוחם, אם כן מה הרלוונטיות של ההגדרות האלו לאזור ?
          הגדרות אלו גם לא מפריעות לריפמן להציע שמצפה רמון תתאחד עם רמת נגב.
          ההגדרות האלו, שהיו נוחות לשנות ה50 כשלא היה כאן כלום, לא רק שגורמות כיום לעיוות בילתי נסבל של חלוקת העושר האזורי אלה גם מונעות מירוחם לפתח את התיירות שלה, מכיוון שאתרי התירות שסביבותיה לא שייכים לה. וגם גורמים לשגיאות בתכנון האזורי לדוגמה המרכז התחבורתי (תחנת רכבת, אוטובוסים) והמסחרי של עיר הבהדי"ם עתיד להיבנות כקילומטר וחצי מצומת הנגב. תכנון זה פוגע משמעותית בפונקציונליות שלו לגבי ירוחם מכיוון שהתחבורה ממנה מתקיימת מצומת הנגב צפונה ולא תתחבר ישירות למרכז, כך שלמרות שהמדיניות הרישמית של משרד התחבורה היא להקים מרכזי תעבורה צמוד לצמתות מכיוון שירוחם לא היתה מעורבת בתהליך התכנון, אלה רמת נגב בלבד, ירוחם נפגעה ובסופו של דבר גם המרכז התחבורתי/מסחרי עצמו נפגע (לדעת מהנדס מועצת רמת חובב (גילוי נאות- תושב ירוחם וחבר בפורום) לא היתה מניעה להקים את המרכז סמוך לצומת).
          אבל לפני שנכנסים לדיון של השטחים כדי רק להבהיר קצת את המצב בשטח: הגבול המערבי של ירוחם גובל במחנה צור, לא כולל את מחנה צור, הגבול המזרחי של ירוחם גובל בבסיס דימונה לא כולל בסיס דימונה. שני בסיסים אלה משלמים ארנונה לרמת נגב. כלומר ברמה הבסיסית השאלות שהעלת כלל לא מתחילות.
          למה אנו טוענים שמועצת רמת נגב מנסה לשמר אי-שיוויון :
          לאורך השנים ריפמן משתמש בכוחו הפוליטי הרב כדי למנוע כל פתרון בנושא והוא אף אמר לאחרונה לראש מועצת ירוחם שהוא יכול לעכב כל וועדה ב10 שנים, זה הגיע לידי כך שבהסכם הקואליציוני של כניסת מפלגת העבודה ברשות ברק לקואליציה היה סעיף מיוחד שמבטיח שכל וועדת גבולות שתעסוק במועצה אזורית תצריך אישור של מפלגת העבודה, נחש מי היה ראש מרכז המועצות האזוריות ?
          מנהגו של ריפמן להישתלח בכל גורם שמנסה להעלות את הנושא לדיון (לדוגמה ) ובסיבוב הנוכחי רמת נגב שכרה יחצני"ם ששיטת העבודה שלהם לא מוסיפה כבוד למשלח ידם.
          המקרה של עיר הבהדי"ם : ריפמן הבטיח לירוחם 60% מהכנסות עיר הבהדי"ם ומבלי לידע את ירוחם מבטיח לצה"ל תעריך כמעט אפסי לארנונה כאשר במקביל הוא מקבל מצה"ל מרכז טיהור שפכים בשווי 70 מליון ₪.
          בהקשר הזה כדי לצטט דברים של חבר הפורום אורי ליברטי:
          •" כשמתגלגלת לידי מישהו מתנת חינם, שהיא מותרות מעבר לצרכים שלו, בעוד שכנו נמק, והוא לא נוקט יוזמה וחולק אותה עם שכנו – ניחא. אי אפשר לצפות מכל אחד להיות אלטרואיסט.
          • כשמחלקים נכסים בין מישהו לבין שכנו, והוא מקבל הרבה יותר על חשבון שכנו (כשקו הגבול בין ירוחם לרמת נגב עובר מזרחה ולא מערבה לביסל"ח, זה בבפשטות הקצאת נכסים לרמת נגב על חשבון ירוחם), והוא לא אומר שיש לחלק באופן שוויוני יותר – ניחא. אי אפשר לצפות מכל אחד להיות ערכי.
          • אבל כשגורם אחראי שמזהה מצב של חלוקה מעוותת פועל לשנות את החלוקה למשהו שוויוני יותר, והגורם שעד כה זכה במתנת החינם מצווח ככרוכיה ואומר 'כולה שלי. כולה שלי', פועל באופן אקטיבי לטרפד את היוזמה, ומגייס לשם כך את כל כוחותיו ואף מצליח – זה כבר כשל ערכי שמאפיין מנהיגות עקומה.
          ורק על מנת לסבר את האוזן, ולהיווכח שהמנהיגות הערכית היא לא רק בראש שלי אלא דגם שיכול לעבוד בפועל, נתבונן בעוד מועצה אזורית קרובה – בני שמעון. גם בני שמעון נהנית מעודף הכנסות, אבל בניגוד לרמת נגב זהו עודף קטן ביותר. פר תושב, רמת נגב נהנית מפי שלושים עודפי הכנסה מאשר בני שמעון. ובכל זאת, משה פאול ראש המועצה הקודם וסיגל מורן הממשיכה שלו (בתקופתו של פאול סיגל הייתה ראש היחידה האסטרטגית במועצה) יזמו וקידמו תכנית לאזור תעשייה בשטחה של בני שמעון, שביוזמתם הם צירפו אליו את רהט ולהבים הסמוכות וההכנסות מתחלקות בין שלשת הרשויות, כשרהט היא הנהנית העיקרית. זוהי מנהיגות ערכית.
          תושבי המועצה האזורית בני שמעון מבינים שהוויתור על ההכנסות שעשו משה פאול וסיגל מורן נעשה מתוך מנהיגות ערכית. הם פירגנו להם ובחרו בסיגל לאחר שפאול הודיע על פרישתו."

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s